1822דב נבון-הצגת יחיד-תיאטרון תמונע

Subject: 1822דב נבון-הצגת יחיד-תמונע1822דב נבון-צילומים אלי ליאון-הצגת יחיד-תמונע
דב נבון הוא שחקן תיאטרון הקאמרי וגם קומיקאי סטנדאפיסט.לאחרונה יצא עם מופע יחיד אינטימי .המופע הינו סוג של סטנדאפ עם הומור שכדי להבין אותו היטב יש להקשיב היטב.משך המופע כשעה ובו נבון מספר על אירועים שקרו לו עם אישתו ומה קרה בעקבות זאת ,הכל מלווה בדברים אינטימיים,שיש בהם מהאמת,ההומור,ההגזמה והדמיון.נבון מדבר בשטף מהר מאוד ולעתים מרוב מהירות הוא בולע חלק מהמילים או לא מסיים אותם.
ראיתי את דב נבון משחק עשרות פעמים כשחקן ושם שטף הדיבור סביר -אחר וצורת הגשת הטקסט ומשחקו אחרים.
כתב את התמליל גור קורן בצורה הומוריסטית מלאת דקויות .היא חושפנית מאוד ויורדת לפרטי פרטים.קורן במופע זה עוסק בצורה הומוריסטית במה שקרה בין זוג במשבר גיל ה 50.תופעה דומה קורה אצל זוגות רבים כשהפתרון אצל כל זוג שונה.גור קורן הנו מחזאי ושחקן שההצגה שלו המוגבלים שהוצגה בבית ליסין זכתה בתואר הצגת השנה בשנת.20…
המופע שראינו הנו דמיוני אין בו שום דבר אישי והכל פרי דמיונו של הכותב .כדי שהקהל לא יחשוב שדב נבון מציג אירוע אישי שלו  ויחסיו עם אשתו  הציירת נטע הררי אינם תקינים הוא מזהיר את הקהל בתחילת ההצגה לשמור את הענינים בסוד ,לא לספר לאף אחד ובסופה מבהיר שהכל פרי הדמיון.
אפשר לומר שהערב הנו מטורף,שוטף מאוד ,אינטימי ויש בו אפיזודות שקרו ,כביכול,למספר כאשר נודע לו שהמאהב של אישתו עזב אותה.הדברים מצחיקים ,אם כי היתי מעדיף לראות את דב נבון כשחקן בהצגה קונבנציונלית ולא במופע שהוא סוג של סטנדאפ. אחד התפקידים הידועים של נבון היה משחקו בטלויזיה  בסידרה "ארץ נהדרת"בה גילם תפקידים שונים .הוא שיחק גם בסרטים אך הוא ידוע ומוערך מאוד כשחקן מוכשר של תיאטרון הקאמרי בו הוא משחק עד היום.הוא שיחק גם בהבימה ובית ליסין.
ההומור של המופע,כאמור חכם וקשה להבין את ההומור מיד עם שמיעת הנאמר .דב נבון מסביר מדוע הוא מעלה מופע בו הוא מגלה את חייו הפרטיים ויחסו אל אישתו כי ,לדבריו,הוא חייב להתפרסם ועבור פרנסה כנראה צריך לפעמים להקריב את כבודה של האישה…
המופע מיוחד ומשוחק היטב .
לראות או לא לראות:מופע עם הומור חכם ומיוחד.סטנדאפ אינטימי של אדם במשבר אמצע החיים.
elybikoret -נכתב על ידי אלי ליאון היום 27.6.2020 שעה 13.50

אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  

1823 הכוזרי-תיאטרון תמונע

1823הכוזרי-יהודה הלוי
צילומים-אלי ליאון
יהודה הלוי כתב כנראה בשנת 1139 בערבית-יהודית ספר שתורגם לעברית על ידי יהודה אבן תובון   בשם"ספר הכוזרי".הספר מתאר,כביכול,שיחה בין מלך הכוזרים לבין חכם יהודי-"החבר"על יסודות היהדות.במשך הדורות הצליח הספר להפוך לאחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית ומחשבת ישראל.
הספר מתאר מצב בתקופה שהיהדות היתה בחילוקי דעות עם הנצרות והאיסלם.באותה תקופה מלך הכוזרים חשב לבחור דת ,ורצה לדעת את עיקרי ויתרונות  הדת היהודית,כדי לגייר את עמו
בספר מתוארים דיאלוגים בין המלך לבין החבר היהודי על עיקרי היהדות כדי שהמלך שרצה לבחור לו דת  יבחר את הנראית לו ביותר אחת מהשלוש המונותיאיסטיות
המחזה הנו עיבוד חופשי שעשה פרופ יוסי יזרעאלי שביים גם את ההצגה בשם "הכוזרי".
הפקה זו מבוצעת על ידי אנסמבל תיאטרון תמונע שכלל את אברהם הורוביץ בתפקיד הנביא הזועם,את אייל נחמיאס בתפקיד המלך ואת יפתח גפרי אופיר בתפקיד החכם(החבר)היהודי.בתפקיד הזמרת והנגנית הופיעה שיר אורדו שניגנה על כינור.עוד השתתף בני אלדר.
בעיבודו של פרופ יזרעאלי הדגש הוא על שני דברים מרכזיים מתוך שפע הנושאים שבספר.העם היהודי הוא העם הנבחר.העם צריך לשאת תואר זה בצניעות ואם הוא-העם יתפאר בו  בגאווה שהוא הנבחר ,דבר זה יחשב  לחמור יותר "מחילול שם שמיים".
נושא שני שבו עוסק העיבוד ושם עליו דגש הוא שיש קשר בין הזכות על ארץ ישראל לבין המוסר.כאשר לא מקפידים על המוסר הזכות על ארץ ישראל מופקעת על ידי אלוהים.
הזכות על ארץ ישראל היא על תנאי .התנאי הוא שמירת המוסר.
ארץ ישראל לא נמסרה ליהודים כמכר אלא כדיירים.היהודים נמצאים בה כל עוד מקיימים את המוסר כי היא הארץ שייכת לאלוהים-"לי כל הארץ".
הספר וההפקה-העיבוד של יזרעאלי הנם פילוסופיים ביותר וכדי שכל קורא או צופה יוכל להבין את מה שהוא  רואה בהצגה, כי היא קשה להבנה משמיעה ראשונה ,צריך לחשוב על כל משפט ועל המשמעות שלו ,דבר  שהנו בלתי אפשרי בהצגה כאשר מילה ומשפט רודפים אחד את השני ואין אפשרות לקרוא מחדש משפט שלא קלטת את משמעותו בשמיעה ראשונה
מה שכתבתי יתכן ויראה כמופשט ביותר,תמציתי מדי וזו היתה בעצם כוונתי-לתת הסבר קצר ,פשוט ומובן לספר ובעיקבותיו העיבוד הפילוסופי מדי לצופה הממוצע
הבימוי של יוסי דורך את הצופה להיות במלוא ריכוזו כדי להבין את הנאמר,המשחק של כל השחקנים מרתק,אין תפאורה ,אין סטיות מהעיקר ואתה כולך בתוך התוכן ללא הפוגה משך כל אורך ההצגה הנמשכת כשעה בלבד
יוסי יזרעאלי הנו איש תיאטרון,במאי ומשורר. פרופסור בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב .בקריירה הענפה שלו היה גם מנהל אמנותי של תיאטרון הבימה והחאן הירושלמי בשנות ה70 וה80 של המאה שעברה.כתב וביים הרבה הצגות כגון "פרוספרו בירושלים,מגנצה,המורה לתנ"ך רחביה  ועוד. ביים את עוץ לי גוץ לי בקאמרי,איש חסיד היה בהבימה,לילה במאי בגשר, אדיפוס המלך בתיאטרון חיפה ועודרבות.המחזאי ארתור לילר הזמין אותו לביים את ציד המכשפות בברודוויי
אברהם הורוביץ ריתק את הקהל במונולוג האפיזודי במשחקו המעולה ודבריו הזועמים.
אייל נחמיאס שיחק את המלך בפשטות כאדם שרוצה לדעת ,לחקור ולהחליט בסוף.שיר אורדו ניגנה טוב מאוד ברגש ובכשרון רב.
נהנתי ביותר ממשחקו של החכם-החבר-אופיר לדעתי הוא היה המרשים ביותר מבין  כל השחקנים הטובים והמרשימים גם.הוא היה משכנע אימפולסיבי,ישיר,ברור והגן בכבוד על היהדות  במשחק מצויין .
ההצגה מורכבת בעיקר ממונולוגים בין המלך שרצה לדעת יתרונות שבדת היהודית,לבין החבר-החכם-שציין עיקרי הדת כדי לשכנע את המלך באמת של הדת היהודית
העיבוד של יזרעאלי מודרני והוא מלא שאלות פילוסופיות שאינו מפרש אותם או פותר.יש בהצגה גם רמז על אפשרות של חורבן הבית השלישי שעדיין לא נבנה.
היתה הרבה פילוסופיה בעיבוד,הרבה דקויות שאי אפשר היה לקלוט בהצגה,שנינותאך הכל היה מרשים,מעולה,מענין ומשוחק היטב 
.הנאתי היתה שלמה
.לראות או לא לראות:הצגה קשה אך מענינת ומעולה-ממליץ בהחלט לראות
נכתב היום 2.7.20 על ידי אלי ליאון בשעה 10.07 elybikoret

אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  

1821 הבן-תיאטרון הקאמרי

1821הבן-תיאטרון הקאמריצילומים-אלי ליאון
אחרי התנזרות מלראות הצגה בחי מעל בימות תיאטרון,שלא מרצוני,שמחתי מאוד להגיע הערב לתיאטרון הקאמרי כדי לראות את הצגת הבן מאת פלוריאן זלר.היתה חגיגיות מסויימת בערב זה.תיאטרון הקאמרי היה התיאטרון הראשון מבין התיאטרונים הגדולים בתל אביב שחידש את הצגותיו.
מנהל התיאטרון רן גואטה הסתובב בין הקהל ובירך את הבאים ,שוחח עם חלק גדול מהם והדריך אותם מהיכן להכנס.
התיאטרון נקט בכל האמצעים בהתאם להוראות משרד הבריאות -תו סגול-ויש לציין שהקהל שבא לראות את ההצגה היה ממושמע ומילא בדיקנות אחרי כל מה שנאמר לו.
בפעם הראשונה בקאמרי הוצגה הצגה שהיתה גם חזרה כללית פתוחה לקהל וגם סוג של בכורה בה בתום ההצגה נקראו  לבמה,כמקובל בכל בכורה,כל הקשורים בהעלאת ההצגה כגון במאי,תפאורן,תאורן וכו
האולם היה מלא בהתאם להוראות משרד הבריאות אם כי היו בו רק כ 200 צופים למרות שבאולם-קאמרי 2נכנסים הרבה יותר אך אלו היו ההוראות.הקהל כולו ישב כל זמן ההצגה עם מסכות ולא ראיתי אנשים באולם שניסו להתחמק או לזייף .
בין כל קבוצה שבא ביחד לבין קבוצה אחרת-קאפסולות- הושאר מקום ריק כדי שיהיה ריחוק בין הקבוצות.
בתום ההצגה הקהל התבקש לשבת והיציאה היתה שורות שורות כאשר כל שורה יצאה לבד ללא כל מגע עם שורה אחרת ויציאתם החוצה היתה בשבילים נפרדים.
אירגון הערב היה למופת ללא כל חריגות כאילו וזו לא הפעם הראשונה שהתיאטרון מארגן סידורים כאלו.
היו חסרים בכל זאת,בתום ההצגה החיבוקים,הנשיקות,אך היתה שימחה ואוירה נהדרת. 
התגעגעתי לראות תיאטרון חי שהיה חסר לי משך כארבעה חודשים.שר התרבות והספורט חילי טרופר כיבד את התיאטרון בביקורו והוא סייר גם מאחורי הקלעים.
מהבמה נשפה כל משך ההצגה רוח של התרגשות כי ההצגה היתה מאוד מרגשת והקהל מחא כפיים סוערות בתומה.
ההצגה היתה טובה מאוד -דרמה משפחתית נוגעת ללב שכתב פלוריאן זלר שכתב שלוש מחזות בנושא המשפחה והבן היא אחת מהן.זלר נחשב היום לאחד הקולות האמיצים והנועזים במחזאות המודרנית
תוכן המחזה בקיצור הוא שבן-ניקולא- להורים שהתגרשו, הופך מילד נורמלי ,חברותי,חייכן,אופטימי לילד דכאוני ,נער שלא מקשר עם סיבתו ,מתנהל בצורה חריגה ולא מצופה מנער מתבגר.הוא איבד את רצונו לחיות ,משקר להוריו כדי למצוא פורקן למצבו,לא הולך לבית הספר וכדי לשנות אוירה עובר להתגורר עם אביו ואשתו החדשה ותינוקםהמצב לא משתפר ולמרות מאמצי ההורים מגיע הסוף הבלתי נמנע של ההצגה.
המשחק של כל השחקנים -דרור קרן בתפקיד האב,שרה פון שוורצה בתפקיד האם והבן אלון סנדלר הצליחו לרתק את הקהל שלא נשאר אדיש אלא התרגש עמוקות הן מהמשחק והן מהעלילה
המנהל האמנותי של התיאטרון גלעד קימחי ביים את ההצגה והצליח בבימוי שוטף לרתק את הקהל ,למתוח אותו ולרגש אותו ולא השאיר רגע אחד דל.כל ההצגה מתרחשת כמעט באותה תפאורה עם שינויים קטנים ביותר וקצת קשה היה להבין בהתחלה של כל תמונה היכן העלילה מתרחשת.פתרון זה נתן להצגה זרימה בלתי פוסקת ללא הפסקות לא נחוצותהדרמה בויימה כך שהיו קטעים קצרים מבדרים מעולים כדי לתת לקהל להרגע.
כל השחקנים ריגשו אך ברצוני לציין במיוחד שניים.דרור קרן שהיה נהדר,רב גווני,משכנע בכנותו שכל פעולותיו היו ,לדעתו,לטובת הבן.סנדלר הבן היה עקבי בדכאונו וכנה ,מרגש ורכש את אהדת הקהל  שלפעמים הגיע עד להרטבת העיניים.
קשה לטפל בילד הסובל מדיכאון-הוריו רצו לעזור ,מצבו הנפשי של הבן לא נתן להן מנוח .האופטימיות היחידה בהצגה היתה בחלומו של האבא על הצלחתו של הילד כשגדל
תירגם את המחזה דורי פרנס,עיצב את התפאורה היעילה מאוד והיפה אך הלא משתנה  ערן עצמון.את התלבושות עיצבה אולה שבצוב.המוסיקה כתב אמיר לקנר,התאורה היתה של נדב ברנעהשתתפו בהצגה עוד נטע גרתי -אותה ראיתי והמתחלפת עם מיכל עוזיאל,אסף סולומון ואדי אלתרמן
לראות או לא לראות;הצגה יפה,מרגשת,מבוצעת טוב מאוד.מומלצת לאוהבי דרמות משפחתיות ולכולם
נכתב על ידי אלי ליאון היום 23.6.2020 שעה 23.17-elybikoret
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי
חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה
מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו
מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן
WORD PRESS  

1818אלף לילה ולילה-תיאטרון יפו

1818אלף לילה ולילה-תיאטרון יפו-עיבוד יגאל עזרתיצילומים-אלי ליאון
אחרי כחודשיים וחצי ,בגלל הקורונה,שנאלצתי להשאר,באין ברירה, בבית, בהן לא ראיתי אף מופע בין אם זה היההצגה,מחול,קונצרט ,אופרה או קולנוע,סוף כל סוף הערב ראיתי הצגת תיאטרון חי בתיאטרון יפו
קצת סימלי ומוזר אך המספר הסידורי של ביקורת זו המסמל כמה ביקורות כתבתי עד כה הינו 1818 דהיינו חי חי..היתה זו הצגת אלף לילה ולילה בביצוע שישה שחקני תיאטרון  יפו  בבימויו של נורמן עיסא ובתרגום גבי אלדור..המעבד בהפקה זו היה יגאל עזרתי-מנהל התיאטרון.
.התיאטרון נערך בקפידה לחידוש הצגותיו,בינתיים ברחבת התיאטרון תחת כיםפת השמיים..התיאטרון היה ראשון,למיטב ידיעתי,שחידש את הצגותיו בחי ,אם כי במסגרת קצת שונה ,בהתאם להוראות משרד הביראות.הכיסאות סודרו ברחבה שלפני כניסת התיאטרון במרחק אחד מהשני  כנדרש,כאשר כל זוג ישב יחד מסביב לשולחן שלפניו ובמרחק מהזוג השני..כל צופה נאלץ גם לעבור בדיקת חום ולשמור על ההוראות שניתנו לו
,משב רוח רענן מהים נשף והיה תענוג לחזור ולראות הצגה חיה אחרי תקופה כל כך ארוכה שבא נאלצתי עם כל תושבי המדינהאם רציתי לראות משהו ,להסתפק בזום או הקלטות ישנות שהועברו אלינו באמצעות יוטיוב או מאתרי מוסדות התרבות בארץ או בעולם.
הצגת אלך לילה ולילה שראיתי הערב היתה הפקה משותפת על תיאטרון יפו עם הבימה שהועלתה לראשונה במסגרת אירועי חגיגות ה100 של תל אביב..לא נראה לי שראיתי אז את המופע אך יתכן והזכרון מטעה אותי..מאז תיאטרון יפו המשיך להציג את המופע באופן עצמאי.
המוסיקה להצגה נכתבה על ידי עלא אבו עמארה וחן צ'ימבליסטה הבמה עוצבה בטוב טעם על ידי אורי און והתלבושות היפות,בהתאם להתקופה ע'י אופיר חזן.הכוריאוגרפיה פריאל חשיבון והתאורה זיו וולושין.
.בזמנו,ההצגה היתה שיתוף הפעולה הראשון של תיאטרון יפו אז בשמו -תיאטרון ערבי עיברי עם הבימה
בהפקה שראינו ,מדברים עברית עם מילים ספורות בערבית .היא משלבת מוטיבים ערביים ומערביים .המעבד יגאל עזרתי בחר ב4 סיפורים ופרולוג מתוך אלפי הסיפורים הקיימיםשנכתבו בערבית ונאספו יחד במאה החמש עשרה בעיר אלכסנדריה שבמצריים
הפרולוג שבהפקה  מספר על שחראזאד  המספרת אלף ואחד סיפורים כדי להציל את ראשה ואת ראשי נערות הממלכה.מהמלך האכזר  שקרא לתליין כל ערב אחרי ששמע את הסיפור.בזכות שחראזאד הסוף היה טוב
מקורם של הסיפורים בפרס,הודו,סין ובעמי ערב השונים.הסיפורים המוקדמים ביותר נכתבו במאות השמינית והתשיעית קראתי שאלכסנדר מוקדון היה מזמין אנשים שיספרו לו המיטב שבסיפורים אלוהסיפורים הפכו למפורסמים ביותר והשפיעו על מה שנכתב אחריהם בארצות שונות הן במזרח והן במערב..יש האומרים שגם סיפורים חסידיים הושפעו  גם מסיפורים אלו
.בהפקה שראיתי הערב ראינו את הסיפורים על עלי באבא ו40 השודדים,הקבצן הקטן,הנפיחה של אבו חסן והאחיות הקנאיות.הכל הוגש ברצף בצורה יפה ומענינת ובמשחק טוב על ידי ששת השחקנים ששיחקו רובם בכמה תפקידים.אורך ההצגה היתה כשעה ,זמן שעבר מהר מאוד כאשר הקהל היה מרותק בעלילה ,בריקודים והמשחק הטוב
במסגרת ההצגות ברחבת התיאטרון הוצגו ההצגות -הזמן הצהוב  ואום כולתום. לילות יפו תוצג ב11.6 ופריד אל אטרש ב18.6.כן יוצגו בחודש יוני במסגרת הרגילה של התיאטרון -הזמן הצהוב ב22.6,אום כולתום ב23.6,פה ושם בארץ ישראל ב25.6 ואואזיס ב27.6
לראות או לא לראות: אלה ערבים נעימים תחת כיפת השמיים ומומלצים ביותר לצמאים להצגות חיות החסרות בינתיים.בתיאטראות האחרים

-ELYBIKORET-נכתב  מיד בתום ההצגה  ב26.5.20על ידי אלי ליאון

1816 אורית וולף דוד דאור מסע בשניים

אלי ליאון elybikoret@gmail.com www.elybikoret.022.co.il 03-6856786 0542493488 עיתונאי-מבקר אמנות תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב ותא המבקרים שליד האגודה מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS       1816אורית וולף-דוד ד'אור-מסע בשניים צילומים אלי ליאון במסגרת הסידרה 'בחותם אישי' עם הפסנתרנית אורית וולף שמעתי השבוע קונצרט מעולה בו היא אירחה בתכניתה את הזמר דוד ד'אור ששר שירים האהובים מאלבומיו.    דוד ד'אור הנו זמר ישראלי והוא מפורסם בארץ ובעולם.יש לו קול מיוחד ויכול לשיר כקונטרטנור וכן כבריטון באותו שיר. הוא בעל מוניטין בין לאומי ובמראה נראה הרבה יותר צעיר מגילו. הוא נולד בבת ים להורים יוצאי לוב.בהתחלה חשב להיות וטרינר אך אחרי שראה איך וטרינר עשה ניתוח לחיית בית ויתר על הרעיון. יש לו אח בשם יניב ד'אור שהוא זמר אופרה גם בקול של קונטרטנור והוא זוכה להצלחה גדולה בעולם ובארץ דוד שירת בצבא בלהקת פיקוד המרכז המחודשת.בשנת 1991 הקליט את אלבומו הראשון ומאז הוציא 18 אלבומים כאשר 15 מהם זכו בפלטינה ובשנת 2008 אלבומו עם שירי תפילה זכה במעמד של אלבום זהב. בהתחלה בארץ לא הכירו ולא העריכו אותו כי אין נביא בעירו. בצרפת ,לטביה וארצות רבות אחרות היה והנו זמר מאוד מפורסם. הוא נחשב לאחד הזמרים הגדולים שיצאו מישראל. המיוחד בקולו הוא שהוא יכול לשיר באותה קלות גם בקול רגיל כבריטון וגם בקול מיוחד כקונטרטנור. קולו יפה ביותר,חזק,חם,נהדר -קול משמיים.הוא מגיע בקלות לטונים הגבוהים ביותר ובאותה קלות גם לטונים הנמוכים ביותר. בהופעה ששמעתי הוא שר שירים בסגנונות שונים.שירי תפילה,רומנטיים,סנטימנטליים,מלאי קצב,שירים בצרפתית ושפות אחרות. שמעון פרס בצוואתו ביקש שהוא ישיר בהלויתו את השיר אבינו מלכנו. במופע שמענו שיר שהיה שילוב של מארש האבל של שופן ומילים ומנגינה שהוא כתב. היה זה ביצוע מדהים כמו כל השירים שהוא ביצע במופע. הביצוע של אבינו מלכנו במופע היה מרגש ביותר זה היה שמיימי ,רוחני ביצוע מרגש ,כאשר חלק מהקהל הזיל דמעה. לדעתו המוסיקה היא השפה של הלב. אחרי הביצוע הוא ביקש מהקהל להצטרף אליו בשירה כדי שיוכל לנשום, לנוח ולהרגע. דוד מרבה להופיע עם אמנים שונים מהארץ ומהעולם בהופעות משותפות. חלק מהשירים המפורסמים שהוא שר הם בגוון קלאסי. שמענו שירים ידועים ומפורסמים,שירים עפי מוסיקה של שוברט,אלבינוני,ועוד. באדגיו ד'אור שר ללא מילים .הוא נשמע בחלקים מסויימים ככלי של התזמורת. בתחילת הקונצרט ד'ר אורית וולף ניגנה את שופן.בהמשך היא ניגנה נהדר כמה יצירות סולו,הנחתה את התכנית וליוותה בצורה מעולה את הסולן. בכל תכנית היא משתדלת להביא כאורחים שלה אמן מיוחד ,לפעמים חריג,מפורסם או צעיר מוכשר שעתידו מובטח בזכות כשרונו. תמיד מענין,תמיד ביצועים שלא שוכחים .סידרה נהדרת הזוכה להצלחה כבירה. היה זה מופע גדול,מרגש,נוסטלגי לעתים .למרות העיבודים המודרניים,שירה מכל הלב מגרון שאין לו גבול לא עליון ולא תחתון. בתכנית הבא בסידרת הבקר ב23.4 המופע יהיה מרתון שוברט עם הפסנתרן דניאל גורטלר ואורית וולף.בסידרה אחריה ב19.5 בערב וב21.5 בבקר התכנית תיהיה ממנדלסון עד פיאצולה עם רביעיית אביב. לראות או לא לראות :חבל היה לי שלא הלכתי גם למופע הערב  באותה תכנית כי היה כדאי לשמוע את התכנית פעמיים.הסידרה מומלצת בפה מלא. נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret היום 7.3.20 שעה 11.21

1813תז הקאמרית-שבילי הזמן

אלי ליאון

elybikoret@gmail.com

www.elybikoret.022.co.il

03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי

חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה

מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו

מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן

WORD PRESS

 

 

 

 

 

1813תז הקאמרית הישראלית-שבילי הזמן

צילומים-אלי ליאון

חידק הקורונה שיבש לנו את החיים.

הוא פוגע לא רק באנשים אלא בכל שטחי החיים.

הוא שיבש את הקונצרט האחרון של התזמורת הקאמרית בתכניתה -שבילי הזמן.

המנצחת על הקונצרט היתה צריכה להיות יי צ'ן לין אך בגלל החיידק לא יכלה להגיע מסין ואת מקומה מילה בהצלחה וצורה נהדרת רוברטו פטרנוסטרו שכיהן משך 4 שנים כמנהל מוסיקלי של התזמורת החל ב2009 והתפנה כדי למלא את מקום המנצחת.

בנוסף  היה צורך לשנות את התכנית ובמקום הסימפוניה הקונצרטנטית לכלי נשיפה  נוגן הקונצ'טו לפסנתר מס 12 שניהם מאת מוצרט.

 

כמובן שהיה צורך להחליף גם את הסולנים ואלמוג סגל בקושי בן 25 שזכה בשנה שעברה בפרס השלישי בתחרות הפסנתר הבינלאומית של תל אביב החליף את הסולנים שהיו צריכים להופיע.

בשתי ההחלפות באי הקונצרט לא היו צריכים להצטער על החילופין כי שניהם היו מצויינים.

רוברטו פטרנוסטרו הוביל את התזמורת ביד בטוחה והתזמורת ניגנה את כל הקונצרט בצורה נהדרת.

הסולן סגל היה נהדר.נגינתו מקסימה, עדינה ,עם חום ונראה היה שהצלילים יוצאים לו מהשרבול ללא כל מאמץ ובאלגנטיות מירבית.

נגינתו היתה מלאת חן, מעולה .סולן כישרוני מאוד שמצפה לו קריירה בינלאומים גדולה.היום הוא מופיע בכל העולם ומשתלם בבית הספר הגבוה ע'ש ליסט בווימאר.

לפני שאכתוב משהו על היצירות ,התזמורת הפתיעה והגישה למנצח,לסולן ולצבי אבני במקום פרחים בקבוק משקה.מהאולם אי אפשר היה לדעת האם זה היה יין או משהו אחר.

כל המקבלים לא העבירו את מה שקיבלו לאחת הנגניות אלא לקחו את הבקבוק לעצמם.

נראה לי ששינוי זה ,לפחות לגבי הגברים,יפה ומוצלח.

כיצירה ראשונה שמענו את הסימפוניה הראשונה -הקלאסית מאת פרוקופייב..

לפרוקופייב יצאה שם שהמוסיקה שהוא כותב ,הצלילים אינם מלודיים מספיק.

כדי להוכיח שהוא מסוגל לכתוב גם מוסיקה יותר מקובלת, הוא כתב את הסימפוניה הקלאסית ברוח של המוסיקה של היידן  עם אלמנטים חדשים.היצירה קצרה ביותר 12 דקות בלבד והיא יצירה נהדרת מלאת מלודיות יפות ,מוטיבים של הומור,בארוק ועוד .

יצירה מעולה המנוגנת לעתים קרובות.

הביצוע היה ,ככל הקונצרט טוב מאוד.

לאחר הסימפוניה שמענו את הקונצר'רטו לפסנתר מס 12 של מוצרט בנגינה נפלאה כפי שכתבתי.

קונצ'רו זה היה מאוד אהוב על המוצרט יש בו קטעים בהם התזמורת מציגה לבד מוטיבים מקסימים וכאשר הסולן מנגן הוא מנגן מוטיבים אחרים ולא מפתח את נושאי התזמורת.

לא חסר בקונצ'רטו גם דיאלוג בין הסולן לתזמורת .

נגינה מקסימה, קונצר'טו יפה ביותר.

בתחילת החלק השני של הקונצרט עלה לבמה המלחין צבי אבני בן ה93 הנראה ושופע נעורים ומרץ.הוא הסביר את יצירתו ואמר שקשה להסביר יצירה ויש בה הרבה שאלות ללא תשובות.

היצירה נכתבה לזכרו של יורי אהרונוביץ כאשר בהתחלה היא נכתבה כרביעיה ולאחר מכן עובדה לתזמורת -עיבוד ששמענו בקונצרט.

ליצירה רק פרק אחד.זאת הפעם הראשונה שאני שומע אותה ולדברי אבני יש ביצירה אוירה של פרידה והיעלמות אל הלא נודע.

הקונצרט,שהיה כאמור מקסים, הסתיים בנגינת הסימפוניה מס 4 מאת בטהובן.

אומרים שהסימפוניות עם מספר אי זוגי מבוצעות יותר מהאחרות כי הן יותר עמוקות יותר יפות.אני מסכים עם אמירה זו אם כי גם הסימפוניה מס 4 יש לה את היופי שלה .

היה זה קונצרט מוצלח ביותר עם יצירות יפות וביצוע נהדר

נכתב על ידי אלי ליאון  elybikoret היום 23.2.2020 שעה 10.08

 

 

 

 

 

 

1811אורית וולף-לימור עובד

אלי ליאון elybikoret@gmail.com www.elybikoret.022.co.il 03-6856786 0542493488 עיתונאי-מבקר אמנות תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב ותא המבקרים שליד האגודה מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS         1811אורית וולף-נגיעות ים תיכון עם לימור עובד צילומים-אלי ליאון הערב שמעתי במוזיאון תל אביב בסידרת הערב של הסידרה 'בחותם אישי' עם הפסנתרנית אוורית וולף את המופע נגיעות ים תיכון עם לימור עובד.היתה זו תוכנית מעולה עם זמרת עם קול פעמונים ששרה בשלוש שפות יוונית,ערבית ועברית. היא הקסימה בשירתה את הקהל בקולה החזק והערב מאוד , בקצבים השונים  בהן שרה ובשירים הידועים והידועים פחות. היו לה שני מלוים הפסנתרנית אורית וולף שגם הנחתה ,בטעם טוב מאוד, את הערב וגם אמן אורח נגן העוד ,הבוזוקי והסאז -יניב טייכמן. שמענו הערב  שירים עיבריים,ספרדיים,צרפתיים יווניים, שיר לבנוני ואלגירי, מצרי ועוד. כל השירים היו נהדרים,מלודיים,קליטים והקהל ליוה חלק מהם בשירה או מחיאות כפיים קיצביות. לימור עובד  יש גם שם נוסף וקוראים לה היוניה למרות שמוצאה לא משם. היא זמרת וגם שחקנית המתמחה ושרה להיטים ים תיכוניים לצד קלאסיקה ישראלית וכן מזרחית. השירים שהיא שרה באים לה מהבית .היא גדלה על חיים משה,זוהר ארגוב,מרגלית צנעני. ועוד רצתה ללמוד משחק ומפני שביה'ס בית צבי בזמנה עסק בשירה יותר מבתי ספר למשחק האחרים ,נרשמה ולמדה שם. לפני שהקדישה את כל זמנה לשירה, היתה שחקנית כ10 שנים כאשר בתיאטרון הופיעה בעיקר במחזות מוזיקיים ומחזות בהם מבוצעים שירים. היא מודה שהמוסיקה היוונית עושה לה משהו  והיא לא עוזבת אותה. היא התחליה לחקור מוסיקה זו ועדיין חוקרת ,אם כי בעיקר מגדלת את בנה שבינתיים נולד. לימור שרה הרבה שירים ישראליים ,יש לה מחזור של שירי רועים והיא שרה אותם עם דרבוקה. היא חושבת שהקול שלה מתישב הכי נכון בקלאסיקות. לעתים מלוה אותה הרכב בשם אסטה . הערב ששמעתי מומלץ ביותר כפי שמומלצים כל המופעים במסגרת הסידרה בחותם אישי כאשר תמיד בהם יש משהו מיוחד,לא שיגרתי ,יפה,ומהנה. קונצרט זה יבוצע גם ב30.1 במסגרת סידרת הבקר בשעה 11.00 במוזיראון תל אביב. המופע הבא יהיה מסע בשניים -אורית וולף ודוד ד'אור.זה יהיה מסע אל השירים האהובים מאלבומיו ועד קרוזו ופאנטום האופרה של ד'אור. הקונצרט יתקיים פעמיים ,פעם ב3.3.בשעה 20.00 ופעם ב5.3 בשעה 11.00 שניהם במוזיאון תל אביב. בתכנית נוכל  בין שאר השירים לשמוע את שמור על העולם ילד,שיר אהבה ישן,כל הכוכבים נופלים,קול משמיים,אל תשליחני ועוד. לראות או לא לראות:מומלץ בפה מלא ובחום רב לשמוע את כל התכניות של אורית וולף. נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret היום 28.1.2020 שעה 23.50

1810גנטלי-מחזמר תיאטרון חיפה

אלי ליאון elybikoret@gmail.com www.elybikoret.022.co.il 03-6856786 0542493488 עיתונאי-מבקר אמנות תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי חבר אגודת העתונאים של תל אביב ותא המבקרים שליד האגודה מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה מבקר התרבות של דעתון ושל הפורטל שלנו מבקר תרבות גם בעסקים,ק. דה מרקר,תפוז,פרשן WORD PRESS     1810ג'נטלי-תיאטרון חיפה צילומים-אלי ליאון השבוע ראיתי בבית החייל-כעת תיאטרון תל אביב את המחזמר ג'נטלי של תיאטרון חיפה. למחזמר שראיתי אין כל קשר עם תיאטרון תל אביב שמעלה רק מחזות זמר .הוא מצא לנכון לא להזמין אותי  עד כה להצגותיו ואני כעיתונאי המבקר בין השאר הצגות ומחזות זמר, אינני כותב על הצגות ומחזמרים של תיאטרון שאינו מזמין אותי .בגלל זה על מה שמוצג בתיאטרון זה לא כתבתי.לתשומת לב התיאטרון. המחזמר שראיתי מטעם תיאטרון חיפה שמו ג'נטלי .הוא מחזמר ישראלי מעולה,אקטואלי שנותן לעדה האתיופית דרך אמנותית תיאטרלית מעולה להעלות  בצורה עדינה בשירים ומחולות את מחאתם נגד המשטרה ועל התנהגותה כלפיהם. תיאטרון חיפה גם נתן הזדמנות לשחקנים יוצאי אתיופיה ,חלקם ילידי הארץ ממוצא אתיופי ,להביע בצורה אותנטית את מחאתם והרגשת הקיפוח מצד המשטרה או מוסדות המדינה השונים.   מחזמר תפקידו העיקרי לשעשע,לשמח,לגרום להנאה לצופה בעוד שמחזמר זה יחד עם כל אלו והביצוע הנהדר,המוסיקה היפה והבימוי הקיצבי,גם מאיר, מראה ונותן בצורה יוצאת דופן ואמיצה ביותר במה מרכזית לאלה שקולם מושתק ,לדעתם,והתנהגות אליהם אינה כפי שנוהגים עם שאר האוכלוסיה.   נהנתי מאוד לראות את המחזמר משתי סיבות.ראשית מיופיו,מביצוע הטוב ,מהמרכיבים הנהדרים שלו,הקולות,המוסיקה,הריקודים ושנית מהנושא האקטואלי המבוסס על מקרים שקרו במציאות וההרגשה ,בצדק או שלא בצדק,של חלק מאוכלוסית המדינה על קיפוח והפליה מכוונת בגלל צבע אור. כתבה את המחזה שירי נדב נאור שזה המחזה הראשון שלה.היא בוגרת בית צבי -בית ספר למשחק וכן בית הספר למחזאים של תיאטרון בית ליסין בו החלה לכתוב את המחזה. המחזה לא מוצג רק כדי לבדר את הצופים אלא יש בו שליחות מסויימת  המראה מציאות שלא מוכרת ולא ידועה מספיק לרוב האוכלוסיה.המחזה אינו מנסה ליפות את המציאות אלא מראה את עובדות כפי שהיו. הסופרת החליטה לכתוב את המחזה אחרי שנים רבות שעבדה בתרפיה באמצעות הדרמה עם פליטים ,ומפגשים עם הורים שסבלו מקיפוח .תוצאות מהעבודה אם אנשים אלו לימדו אותה מה כוחה המרפא של האמנות. ביים אותו משה נאור בחן רב.המוסיקה הנה של אמיר לקנר ומילות השיר מאת שאנן סטריט.הריקודים הם בכוריאוגרפיה של תום אפלבאום והתפאורה לילי בו נחשון.התלבושות עיצב יובל כספין. אין היום הצגה או מחזמר ללא וידאו ארט . העיצוב היה של גיא רומם מסטודיאו אינסייט. במחזה הגיבורים  אמנם פליטים מניגריה שנולד להם תינוק לבן אך כולם מבינים אל מי הכוונה. המשטרה פוגשת את אם ותינוקה הלבן בטיול שיגרתי של האם ותינוקה והענינים מסתבכים כאשר המשטרה עוצרת אותם לבדיקה ומבחינה באורו הלבן של התינוק.מתברר שהתינוק עדיין לא נרשם במרשם האוכלוסין .האם עובדת אצל אישיות מפורסמת העוזר לה לצאת לחופשי ולקבל את תינוקה חזרה. הוא כאות תודה מוזמן לארוחת ערב אצלם אך כאן הענינים משתבשים והתוצאה טראגית. במחזמר אנו עדים לקשיחות,להתנהגות לא אנושית,לביורוקרטיה ,לזלזול בכבוד האדם וכל שאר התחלואים שכל אחד מאיתנו נתקל בהם לעתים קרובות. במחזמר מתוארת גם שנאת הזרים,הגזענות,האטימות וחוסר הרצון להקשיב ולעזור של המוסדות. במחזמר מתגלה טבע האנשים המכוערים לפעמים ,כאשר קיימת דעה קדומה ונתקלים באדם "לא משלנו"וחסר ישע. יחד עם כל זה המחזמר מלא חיים שמחים,מבדר,מלא שירים יפים וריקודים ,קיצבי ביותר. אסתר רדא בתפקיד הראשי של מרים ג'נטלי -האם מרגשת עד דמעות בהרבה רגעים.היא משחקת בעדינות,באיפוק.היא עומדת על זכותה לראות את תינוקה ולא להיפרד ממנו אפילו לרגע. – גילי יאלו כמלאקאי ג'נטלי בעלה נהדר במשחקו ובקולו בביצוע השירים המקסימים. משתתפים עוד במחזמר להקת ליבריישן על טהרת כהיי העור וכן ירון ברובינסקי כמיכאל פריד -המעסיק ושני שוטרים אדם הירש ואשוט גספריאן הממלאים את תפקידם ככתוב בחוק היבש ולא בצורה קצת אנושית זהו מחזמר מיוחד.אין רבים כמוהו שנכתבו בארץ .הכל יוצא דופן-התוכן,המשתתפים,המסר המוגש בצורה שנונה,הכל מענין,הכל מרתק. כאשר אתה רואה את המחזמר יש לך הרגשה שהשחקנים ממלאים את תפקידם בחיים לוא כשחקנים אלא במציאות . המחזמר הוא בערך כשעה ורבע ועליו אפשר לומר מחזמר קצר אך קולע ומכיל הרבה והכל. לראות או לא לראות:מענין מאוד.כדי לראות.מומלץ נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret היום 30.1.2020 שעה 18.23

1809חלבה בטעם מלבי-אחוה

1809חלבה בטעם מלבי-אחוה צילומים-יעל חאן   חברת אחוה השיקה חלבה חדשה בטעם מלבי. אחוה היא החברה שמוכרת הכי הרבה חלבה בסדרת החלבות שלה בטעמים שונים. הטעם שהחברה משיקה כעת אינו מקובל וליטב ידיעתי אין חברה אחרת בארץ או בעולם שמיצרים חלבה בטעם מלבי.   הטעם החדש הזה הנו מיוחד ומפתיע. מה זה מלבי .זהו פודינג מוצק המוגש כקינוח שמקורו בתורקיה וארצות הבלקן. הוא מאוד מקובל אצל היהודים מהעדה המזרחית-ים תיכונית או מזרחית אחרת. אני זוכר שביפו מכרו את הקינוח הזה ותמיד היו תורים ארוכים כדי לקנותו.   הוא מוגש בדרך כלל כשעליו פתיתי קוקוס או בוטנים או סירופ מתוק בטעם מי ורדים או טעמים אחרים.   אחוה משיקה את החלבה בטעם מלבי כאשר היא מכילה קוקוס קלוי,שברי אגוזים,מי ורדים וצבע אדמדם על בסיס טבעי.   כל אלו מעניקים לחלבה הזו ארומה מיוחד של קינוח המוכר והאהוב על חלק גדול מאוכלוסית ישראל. הינה כמה פרטים על החלבה.היא מכילה 50 אחוז שומשום.יש בה חלבון 12 גרם ל100 גרם חלבה.יש בה בין השאר,  סיבים תזונתיים רבים,80מ'ג סידן ו3 מ'ג ברזל.הכל כמובן ל100 גרם.יש בה אגוזי מלך מפוררים וקוקוס קלוי. בחלבה זו 549 קלוריות,אין בה קולסטרול .   בינתיים ,היא נמכרת במגשים של 400 גרם כל אחד .   הטעם של החלבה הוא כטעמו של המלבי המוצק. מאחר ואינני אוכל מלבי מסתפק אני בכתוב לגבי הטעם של המלבי כי אינני יודע מה הוא. דבר אחד יכול אני לומר כי הטעם  של החלבה הוא מאוד טוב ,טעים מאוד ואם אתה לא נזהר אתה יכול לגמור את כל המגשית בפעם אחת. פתחתי מגשית עם עוד שני ילדים לידי.בהתלהבות גמרנו את כל המגשית בין רגע.הטעם בפה נשאר לעוד מגשית אך רק ליקקנו את האצבעות בהנאה והילדים גם את המגשית… חלבה זו ככל סוג של חלבה אחוה, כגון בטעם שוקו או וניל הידועים לכולם ,טובה לקינוח ולכבד אורחים כאשר חותכים אותה למלבנים בגודל הרוצוי למארח תלוי אם הוא רוצה לחסוך או להיות נדיב אל אורחיו.   חלבה זו מצטרפת לטעמים האחרים של חלבת אחוה הנמכרים גם הם בין שאר כצורות במגשים של 400 גרם או בחטיפים או במשקל.   חברת אחוה משתדלת למצוא כל פעם טעמים שונים של חלבה ולהגדיל בכל את הצע  החלבה שתספק כל טעם וטעם. בכוונת החברה להשיק כל פעם חלבה בטעם שלא היה מקובל עד כה וכך לגוון את הטעמים כדי שכל אחד יוכל למצוא את הטעם האהוב שלו ביותר. ההתענינות של הצרכנים בטעמים מיוחדים וחריגים שלא היו ,גדולה ביותר.   המוצר כמובן כשר בהשגחת בד'צ העדה החרדית ירושלים? המחיר המומלץ לצרכן הוא בין 11 שקל ל13 שקל למגשית של 400 גרם.   בינתיים המוצר נמכר ברשתות השיווק המוכרות ובהמשך ימכר בכל מקום.   האוהבים דברים מיוחדים ואוהבי טעם מלבי מוזמנים לקנות ולנסות את הטעם החדש     נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret היום 3.2.2020 שעה 18.38

1807אידומנאו-אופרה מאת מוצרט

1807אידומנאו-אופרה מאת מוצרט צילומים-אלי ליאון   האופרה הישראלית מציגה כעת בשיתוף פעולה עם האופרה הממלכתית של וינה את האופרה אידומנאו מאת מוצרט .הבמאי הוא קספר הולטן כשהמחדש הוא ניב הופמן. המוסיקה של מוצרט היתה כמובן נהדרת אך הסך הכל איכזב אותי במקצת.   כנראה שאני לא היחידי שחושב כך. אופרה זו נחשבת לפסגת השראתו האופראית של מוצרט. למרות זאת היא אינה מוצגת לעתים קרובות מעל בימות האופרות בעולם. הסיבות שונות.חובבי מוצרט רבים אינם יודעים בכלל שמוצרט כתב אופרה בשם זה.היא פחות ידועה מהאופרות האחרות . מוצרט חיבר אותה בגיל 25 והבכורה שלה התקיימה ב1781 באופרה של מינכן ומוצרט ניצח עליה.   לא היתי משתמש במילה משעממת אך כך הרגיש חלק די גדול מהקהל לפחות בבכורה ,כולל כאמור גם אני. יש כנראה הצדקה שהאופרה לא מועלת לעתים קרובות בעולם. הבמאי ,כדי לקצר את האופרה,כנראה ,החסיר אריות חשובות ויפות מההפקה והתרכז יותר מדי בסצינות אינטימיות ארוכות שבעיני רבים נראו משעממות גם מהסיבה שהיתה חסרה בהן תנועה ופעילות כל שהיא.   התפאורה היתה טובה ומרשימה והרעיון שכבר ראינו אותו כמה פעמים בהפקות אחרות,היה ליצור השתקפות של הנפשות הפועלות במראה ענקית. עיצוב המראה בעומק הבמה באלכסון היה יפה והוסיף יופי לחלק מהסצינות . היתה אמנם גרנדיוזית בתפאורה עם אפקטים מרשימים כגון שירה כאשר הזמרים תלויים באויר ועוד אך היתה בסופו של דבר חד גוונית,כמעט לא מתחלפת ואפורה יותר מדי. היא יצרה השתקפות של הנפשות הפועלות אך זה לא הספיק.עיצבה אותה מייה סטנגסגארד.   אידומנאו נחשבת ליצירה מאוד אישית של מוצרט וחושפת חלק מאישיותו. הדבר קשור ליחסיו עם אביו שהיו בהם חיכוכים רבים ואי הבנות.   יש באופרה חידושים רבים שלא היו ידועים לפניו ושמוצרט הנהיג אותן.למרות כל זאת היא אינה זוכה בעיני הקהל להערכה רבה שהיא ראויה לה .יש בה הרבה השראה,הרבה המצאות חדשות. זאת אופרה על מלך כרתים שכמעט נאלץ לרצוח את בנו בגלל האלים , במיוחד האל נפטון,שהבטיחו לו נצחון וחזרה מוצלחת מהמלחמה אם יקריב את בנו  בנוסף לכך יש גם אהבה כאשר שתיים מאוהבות באידמנטה.   באופרה רואים אמונה דתית עיוורת ועקשנות דתית הגובלת בזילזול במשפחה וכבודה, מעשה שסותר את עיקרון טובת ושלמות המשפחה.   מוצרט הרגיש בכך ושינה את סוף המחזה המקורי שעל פיו האופרה נכתבה.מסוף טראגי הפך הסוף באופרה לסוף טוב. שינוי זה הנו צעד מרדני כלפי הממסד הצבאי והן כלפי הכנסיה והדת בכלל.   ראיתי את שני הקסטים ונראה לי שהקסט שלא הופיע בבכורה היה בכללותו טוב יותר .   בתפקיד איליה הופיעו הילה בג'יו ויעל לויטה.שתיהן היו טובות מאוד אך לטעמי התרשמתי יותר מלויטה. היא היתה יותר אוהבת,יותר בוטא וקולה התאים יותר לתפקיד.   בתפקיד אידמנטה אהבתי יותר את נעמה גולדמן בהשוואה לסטפני לאוריצ'לה שהופיעה בבכורה ולא הצליחה להתקרב לרמתו של הטנור.שתיהן היו טובות בתפקיד המכנסיים אך גולדמן היתה יותר גברית,יותר מתאימה לתפקיד הן בקולה והן בהופעתה.   בתפקיד אידומנאו הופיעו כריסטיאן אדם ותומאש קטאיאלה שהיה טוב מאוד הן כזמר והן כשחקן.קולו נקי,מרשים חם מאוד מרגש ונעים ביותר.זה ביקורו הראשון בארץ. הוא היה מרשים והוציא מגרונו קולות וצורה הטבעית ביותר.הוא עלה וירד בקולו ללא כל מאמץ.משחקו היה מצויין והוא התבלט בין ארבעת התפקידים הראשיים.אין לי להגיד מילה רע גם על אדם אך התרשמתי ממנו פחות.   התרשמתי מאוד מהרביעיה שבה לקחו חלק 4 הזמרים הראשיים.עד ימיו של מוצרט לא נכתבה אופרה  בה שרה  רביעיה.היה זה ביצוע טוב מאוד ואחד משיאי האופרה.   בתפקידים האחרים הופיעו זמרים ישראליים  כאלה וסילביצקי כאלקטרה שהיתה מצויינת,טל ברמן, איתן דרורי בתפקיד הכהן הגדול,נח בריגר כהקול ועוד שהיו טובים כולם.   המנצח מיקלה גמבה שזה ביקורו הראשון באופרה הישראלית ניצח על התזמורת של האופרה -התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון בחן וכן המקהלה בניצוחם של איתן שמייסר ואסף בנרף הצטינו במיוחד תחת ניצוחו של גמבה.   לראות או לא לראות :מוסיקה יפה,ביצוע טוב מאוד, אך הרגשתי קצת סטטיאות ושעמום  בחלק מהתמונות.היה מענין.   נכתב על ידי אלי ליאון elybikoret, היום 22.1.2020שעה 11.16  בברכה