1192נסיכת הצרדש-האופרטה הממלכתית בודפשט-האופרה תא

1192נסיכת הצרדש-תיאטרון האופרטה מבודפשט-האופרה תא
צילומים-אלי ליאון
האופרה הישראלית פתחה את העונה הנוכחית בביקור של האופרה החדשה ממוסקוה שהציגה כאן את "הנסיך איגור"
מאת בורודין .חודש לאחר מכן  הגיע אלינו המחזמר"סיפור הפרברים"מאת ברנשטיין וכעת הגיעה האופרטה "נסיכת הצ'רדש מאת אמריך קלמן בביצוע התיאטרון האופרטה מבודפשט.
מסתבר שלא צריך לעזוב את הארץ כדי לראות הפקות המוצגות בבירות העולם.
רק בינואר נוכל לראות הפקה של האופרה הישראלית כאשר תוצג "נשף המסכות"מאת ורדי.
יבוא הפקות שלמות יש בו מהחיוב ומהשלילה ולא כעת כאן המקום לדון בדבר.
ההפקה הנוכחית של נסיכת הצ'רדש הנה אופרטה שהיא אחת המפורסמות בזאנר זה אם לא המפורסמת מכולן.
מה ההבדל בין אופרה לאופרטה.
האלמנטים המרכיבים כל אחד מהן זהה. תזמורת,מקהלה,סולנים ועוד אך באופרטה הנושא פחות רציני,המוסיקה קלילה יותר,חלק מהמלל מועבר בדיבור ולא בשירה כבאופרה.
כמלחין האופרטות הראשון נחשב בעצם הצרפתי אופנבך אם כי היה מלחין צרפתי אחר לפניו.מצרפת סוג זה של אמנות עבר לוינה כאשר יוהן שטראוס הבן כתב ב1874 את ה"עטלף" שנחשבה אז לאופרטה המפורסמת בעולם.
המלחין ההונגרי היהודי אמריך קלמן (אימרה)1882-1953 בהיותו בגיל 26 עבר לוינה. רבים חושבים אותו למלחין אוסטרי.הוא כתב ב1915 את האופרטה נסיכת הצ'רדש בה הכניס בנוסף לואלס הוינאי גם את הצ'רדש ההונגרי.
צ'רדש בא מהמילה צ'רדה שזה בהונגרית בר-פונדק.הצ'רדש הנו ריקוד עם מוסיקה מקורית שיש בו מוטיבים צועניים.קל מאוד לרקוד אותו הצעדים קלים שני צעדים שמאלה ושני צעדים ימינה.הריקוד הומצא מחוקר מינהגים שביקר בפאב הונגרי וראה את הרוקדים שם. 
בהפקה שראינו באופרה כאן, רוקדים על הבמה צ'רדש לצלילי תזמורת צוענית ישראלית בשם צ'יקורליה המופיעה כאן במקום התזמורת הצוענית המקורית המופיעה בדרך כלל עם הלהקה.
כאן המקום לציין שמנצח האופרטה המוצגת כאן לאסלו מקלארי אמר כי מצא דמיון גדול בין המוסיקה הצוענית לבין מוסיקת הכליזמר.
"נסיכת הצ'רדש" שראינו הנה לרבים מהקהל המבוגר אופרטה של נוסטלגיה.זאת מוסיקה מתקתקה,סיפור הגדה למבוגרים.למרות כל זאת יש בה איכות דרמטית בפני עצמה.יש במוסיקה אלמנטים רבים של מוסיקה הונגרית עממית.
תוכן האופרטה פשוט.הדוכס אדווין-גרגליי בונצ'ר מתאהב בכוכבת קברט בבודפשט בשם סילביה ורסקו-ברברה בורדאש.משפחתו האצילה נוקטת בכל האמצעים כולל סידור הופעות לכוכבת בניו יורק כדי להרחיקה מבנם ולסקל אהבה זו שתפגע בשם המשפחה בגלל מוצאה הנחות של הכוכבת.המשפחה מתכננת לשדך את ארווין לרוזנת שטזי-אנהמרי דנץ.ידידים הרוזן בוני-מיקלוש מאטה,המלצר מישקה וידיד התיאטרון פרי פון קרקס-נוקטים בכל האמצעים כדי שהסוף של האופרטה,כבכל אופרטה,יהיה טוב.
בכל העולם מכירים את סילבה ולא את סילביה וכאן בהונגרית שמה סילביה.מדוע ההבדל הזה.סילבה בהונגרית פרושה שזיף ולאור זאת מקובל בכל העולם לקרוא לה סילוה ובהונגריה סילביה.
במהלך ההופעה הזמרים הפתיעו את הקהל כאשר עשו מחווה לכבודו ולשפה העברית ולמדו משפטים שלמים בעברית צחה כמעט ללא כל מבטא.הקהל קיבל מחווה זה בחיוך ומחיאות כפיים ביחוד כאשר בורי קלאיי-אמו של ארווין אמרה  בעברית"רק מרגל רוסי יכול לצותת טוב יותר ממני"
הביצוע של הסולנים הראשיים וכן של המקהלה, התזמורת והרקדנים היה טוב מאוד.
התרשמתי במיוחד מהופעתה של קלאיי מרעננותה,שירתה,תנועותיה וקלילותה למרות גילה.
סילבה  היתה בעלת קול סופרן נעים,רומנטית ששמרה על כבודה.כולם אהבו אותה ורצו שתיהיה מאושרת.
אדוין הטנור היה טוב מאוד,מלא תשוקה,עצמאות אך גם כניעה למעמדו.
הרוזן בוני-מיקלוש מאטה קריני היה קומיקאי חינני,מצחיק בעל קול טוב,קליל תנועה שהיה בעצם עצוב פנימה בהיותו לבד.
לאופולד מריה -הנסיך של ליפרט -פטר מריק היה נסיך מכובד ויחד עם זאת גם עממי,חברותי,מבין ענין באהבה. משחקו היה טוב מאוד.
הרוזנת שטאזי -אנהמרי דנץ היתה נהדרת הן במשחקה והן בשירתה.
האופרטה מטבעה הנה קלילה,המוסיקה קליטה ביותר.זהו סוג בידור המקובל מאוד בכל העולם אך בעיקר במזרח אירופה.ביצוע האופרטה כאן היה טוב  עם תלבושות יפות-פאני קמנש,תפאורה אגנס גירמאתי וכוריאוגרפיה טובה מאוד של גיאורגי נסלר.
הבימוי של מיקלוש גאבור קריני והניצוח על כולם של לאסלו מקלארי  היה טוב מאוד.
בהעדר תיאטרון אופרטה בארץ טוב עשתה האופרה הישראלית שהביאה את תיאטרון האופרטה מבודפשט להופעה בארץ סוג אמנות שקרוב ביותר לליבם של יוצאי אירופה הותיקים.
לראות או לא לראות:אופרטה ידועה,מוסיקה יפה,בידור קליל ומהנה.נהנתי למרות שראיתי אופרטה זו בשפות רבות אחרות.מומלץ לאוהבי סוג זה של אמנות.
נכתב על ידי elybikoret , 13/12/2013 10:12
אלי ליאון
elybikoret@gmail.com
www.elybikoret.022.co.il
טל03-6856786
054-249-34-88
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה  

אודות elybikoret

כותב רשמים על הצגות,מוסיקה,קונצרטים,אופרה,מחול ואירועים תרבותיים שונים אחרים בהם מביע את התרשמותי ודעתי
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s