1458העטלף-יוהן שטראוס-באופרה בתא

1458העטלף-שטראוס-באופרה הישראלית.
צילומים-אלי ליאון

האופרטה היא סוג של אמנות במה הדומה לאופרה אך היא עוסקת בנושאים פחות רציניים ועמוקים.יש בה הרבה דיבור בניגוד לאופרה שכמעט כולה שירה.
האופרטה נחשבת לפחות רצינית מאופרה כי יש לה התיחסות רבה יותר לעלילה הקומית מאשר למוסיקה.
אין זה אומר שבאופרטה אפשר לרדת לדרגות מנוכות ולהפוך אותה לבליל של טפלות,'קיטש' וכל הבא ליד.
זאק אופנבך נחשב למלחין האופרטות הראשון וממנו האופרטה עברה לוינה והתפשטה בעיקר במזרח אירופה.בגדול אפשר לומר כי האופרטה הצרפתית עסקה בסאטירה חברתית ,בעיקר על המלוכה והכנסיה והוינאית בנושאים חברתיים אך לא פוליטיים.

'תיאטרון האופרטה ומחזות הזמר הממלכתי של בודפשט', הנו אחד התיאטרונים הבודדים היום בעולם המעלה על בימתו בעיקר אופרטות.
בשנים האחרונות הביאה האופרה הישראלית במסגרת מפעל המנויים שלה אופרטה אחד בכל שנה מתיאטרון זה למרות שיש עוד כמה תיאטרונים כאלו במזרח אירופה.

מה שראינו הפעם היתה האופרטה הוינאית המפורסמת ביותר "העטלף' שנכתבה על ידי יוהן שטראוס הבן.
הפקה זו אינה חדשה אך היא הותאמה להצגה בארץ.
נעשו מאמצים גדולים בהבאת האופרטה כאשר באו כ150 איש כולל הזמרים,המקהלה,התזמורת,הרקדנים,הציוד הטכני ועוד.

המופע קליל עשוי היטב מלא שירה ,ריקודים והביצוע סביר,אך…
הבמאי הרבה להכניס לאופרה אלמנטים בידוריים רבים כדי לשעשע ,להצחיק ולבדר . לפעמים צריך גם לזכור את האימרה "תפסת מרובה לא תפסת".

כל האלמנטים הבידוריים האלה שהוכנסו הוסיפו אולי למשיכת קהל רב יותר אך דירדרו את ההפקה מטה.היא הפכה 'בידור להמונים' ולראיה נוספו עוד כמה הצגות מעל למתוכנן.גם זה לטובה.
האופרטה נמשכה עם ההפסקה מעל ל3 שעות.היא הושרה בשפה הגרמנית עם תרגום לעברית שעשה אדם ברואר.במה שנוגע לתרגום התגעגעתי לתרגום של המתרגם הקבוע ישראל אובל.

כדי לעשות מחוות לקהל הישראלי הוכנסו פה ושם מילים עבריות ,דבר שהיה מיותר ורק הקשה לזמרים הזרים את המלאכה.
מקובל שמצרפים לאופרטה זו גם שחקן מקומי המדבר את שפת המקום .הפעם כאן זה היה ישראל קטורזה שניסה להיות גם אקטואלי במידת מה,הצחיק ועשה את עבודתו נאמנה ומה שנוגע לעברית בפי השחקנים אפשר היה להסתפק בקטורזה בתוספת מילה אחת או שתיים בעברית ולא יותר.

כל דבר בנפרד היה טוב אך הכל ביחד לא השתלב היטב.
התפאורה היתה אולי יפה אך היתה ללא כל קשר עם העלילה ועם המתרחש על הבמה.לדוגמה בבית מגורים של משפחה היו חפצים שבדרך כלל לא נמצאים בבית מגורים אלא אם המשפחה היא אקסצנטרית.התפאורה היתה מצועצעת ועמוסה מדי אך יפה בפני עצמה.בנוסף היו יותר מדי דיבורים בגרמנית שאי אפשר היה להבין בגלל המבטא של הזמרים,היה עכבר בגודל של פיל שהסתובב על הבמה,היה ריח חזק ביותר של ארכאיות ונפטלין.

שמעתי את שתי הרוזלינדות- טימאה וארמאש שהיה לה קול צעקני לעתים קרובות מאוד ומוניקה פישל שהופיעה בבכורה ושבהתחלת האופרה כאשר מכשיר ההגבה שלה לא עבד לא נשמעה כלל.
מריקה אוסוולד ובמידת מה גם אניטה לוקאץ-אחותה של אדלה החדרנית ואדלה עצמה 'גנבו' את ההצגה, הראשונה באקרובטיקה המעולה שלה למרות מימדי גופה, שהיתה קלה כנוצה וגם רקדה, שרה ושיחקה בצורה אינטליגנטית ומבדרת והשניה שהיתה משעשעת חביבה ושרה ושיחקה היטב .

ראוי לציין שכל הזמרים שרו עם מכשיר הגברה אישי צמוד.הזמרים היו סבירים והתזמורת והמקהלה מעל לזה.

היה זה נסיון להציג אופרטה מפורסמת שלדעתי לא הצליח ביותר מבחינה אמנותית.

לראות או לא לראות;מוסיקה יפה ביותר,הפקה צבעונית,רבת משתתפים אך ארכאית.

נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 12/2/2016 09:12

ליאון אלי
elybikoret@gmail.com
http://www.elybikoret.022.co.il
03-6856786
054-249-3488
עתונאי-מבקר אמנות
חבר אגודת העתונאים של תא
ותא המבקרים שלידה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר מוטקה

אודות elybikoret

כותב רשמים על הצגות,מוסיקה,קונצרטים,אופרה,מחול ואירועים תרבותיים שונים אחרים בהם מביע את התרשמותי ודעתי
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s