687פותחים במה-בית ליסין-מחזות בקריאה מבויימת-בצ"א687
זאת השנה ה11 שתיאטרון בית ליסין במסגרת פסטיבל בית ליסין למחזאות ישראלית מעלה הצגות והצגות בקריאה מבויימת.
בפסטיבל השנה 4 הצגות ו6 הצגות במסגרת הקריאה המבויימת
הפסטיבל כמו בשנים קודמות זכה להצלחה כבירה ואי אפשר היה להשיג כרטיסים לכל המופעים אם לא הזדרזת והזמנת את הכרטיסים מוקדם ומראש.
קשה לראות את כל שפע המוצג בימים הספורים של הפסטיבל ובכל זאת אם קצת מאמץ ותכנון קפדני אפשר היה להספיק ולראות את הכל (בתנאי כאמור שהצלחת לרכוש כרטיסים)
ממחזות הקריאה התרשמתי במיוחד משתיים ונראה לי ,ואני כמעט בטוח, שבעונה הבאה הם יועלו כמחזות מהמנין ברפרטואר הרגיל של השנה.
הנה בקיצור מילים ספורות על המחזות שהספקתי לראות:
שתיקה רועמת-אנדראה באואב ,בימוי ועיבוד אורי אגוז.
המחזה כבר הוצג ועדיין מוצג בבואנוס איירס מקום הולדתה של המחזאית.המחזה דן במערכת מושחתת הכוללת בית המשפט,עיתונאי,ראשי מפלגה וכן הקורבן המתלונן וכל זאת לצורך השגת תועלת אישית,שלטון ואולי גם טובת המדינה ע'י הפלת שלטון מושחת.
אנו רואים אנשים שמשתמשים בשחיתות לצורך הפלת שלטון מושחת אחר כדי שהם יבואו במקומו במטרה להציל את המדינה ממנו.
המחזה בנוי היטב ,תחליטי מאוד,מטפל בהיבטים השונים של המוסר ולמרות שמתרחש רחוק מאיתנו נושאו קרוב ביותר למציאות בארץ.
לאור הבימוי המעולה של אורי אגוז אתה כמעט ואינך מרגיש כי זו קריאה מבויימת וההצגה היא כמעט הצגה רגילה לכל דבר.
קריאת המחזה ומשחקם של המשתתפים שמעון מימרן,אלכס פלג,דינה בליי,מלי לוי ועודד לאופולד מעולה.
תרגמו בלשון קולחת ליהיא ברזל מלמד ודניאל אפרת
יותר מדי סושי-דני רדלר.בימוי אלינור אגם בן-דוד.
זאת דרמה על זוג עולים המרגישים זרים. ללא רצון חייהם מתערבבים בחיי זוג ישראלי ומפגש ביניהם מלוה באלימות ופותח דרור ליצרים.
בימוי דרמטי מרתק ומשחק טובים של נדב אסולין,סלבה ביברגל,חגית בן-עמי,אלי גורשטיין,הדס מורנו ומרינה שויף
השבת השחורה-גיא מרוז. בימוי אלדד זיו.14 משתתפים יושבים בשורה על הבמה ואחד עומד ומספר-ירון ברובינסקי מקריאים משך שעה את המחזה כאשר לכל אחד מהם בממוצע 4 דקות דיבור על פשעים קטנים,סדרות טלויזיה,פוליטיקאים ,שוטרים וכו'.
הנה עולה אור מאחורי-עודד ליפשיץ.בימוי נועם שמואלי.קומדיה בה צעירים הגרים באותו בית מחליפים בני זוג ,מחפשים אהבה וחברה,באים על סיפוקם או מתאכזבים.המחזה משוחק היטב .אלברט כהן בתפקיד אבא מקסים ונהדר.למרות זכית המחבר בפרס כאשר המחזה הוצג בהידלברג שבגרמניה בשיתוף בית ליסין והקאמרי הוא לא מענין במיוחד.
אולי הדבר נבע והושפע מסינוור הקהל שישב בשורות הראשונות מפנסי האור האחורי שהיו מכוונים בהצגה שאני ראיתי אל הקהל…
אדמונטון-רון גואטה.בימוי יונתן אסתרקין.
המחזה מספר על השקעה באדמונטון בכוונה להתעשר מיד. ההשקעה הופכת לאכזבה גדולה.
המחזה מוגדר "כקומדיה עצובה במקצת" אך בצורה שהוא מוגש ומבויים הוא נראה לי לא מצחיק ולא מענין.
את מחזות הקריאה "עתיד מתוק"-שלי ניידיץ ובימוי-קרן צור לא הספקתי לראות וכן "אחד על אחד"-אירוע ראשוני בישראל בו נייתן לכל אחד מהקהל לדבר באופן אישי בסבב בן 5 דקות עם 19 אנשי תיאטרון שונים.
כהצגות יוצגו ארבע הפקות .שתיים בשיתוף פעולה עם התיאטרון העירוני של היידלברג ועליהם אכתוב בנפרד.
לראות או לא לראות:אם שני המחזות הראשונים למעלה יועלו בהמשך כהצגות רגילות מומלץ בחום לראותם.
Elybikoret 