סוף המשחק-ביקורת-סמואל בקט-החאן הירושלמי

676סוף המשחק-סמואל בקט-החאן הירושלמי676
צילומים-אלי ליאון
סמואל בקט הינו מחזאי אירי בעל פרס נובל לספרות לשנת 1969.
הוא משתייך לסופרי האבנגרד והאבסורד וכתיבתו כמעט מופשטת.לרוב היא מלאה בפסימיות מסויימת על האדם.
הוא כתב באנגלית וצרפתית.נפטר ב 1989.
היצירות המפורסמות ביותר שלו הם
"מחכים לגודו""התאונה"ו"סוף המשחק" שנכתב ב1957.
בקט נחשב לאחד מהמשפיעים הגדולים על הדרמטורגיה האנגלית ובכלל עד היום.
הוא היה אחד המודרניסטים האחרונים בספרות ומהמשפיעים הגדולים על סופרי המאה ה20.
מחזהו "סוף המשחק"נחשב לאחד המחזות המפורסמים והטובים ביותר שלו.
המחזה הוצג פעמים רבות בארץ כאשר בפעם הראשונה הוצג ב1957 בתיאטרון זירה ,לאחר מכן בחיפה ב1971 בבימויה של נולה צ'לטון המביימת אותו גם הפעם בתיאטרון החאן ובעוד תיאטרונים רבים.
מהו בעצם סוף המשחק.
כל אחד יכול לפרשו כרצונו .האם זה סוף החיים,סוף העולם או אולי סוף משחק שחמט שבו הסוף ידוע ושבקט היה שחקן נלהב בו.
ארבע הן הדמויות המתוארות במחזה המתרחש במרתף.האם-בעל הבית-אריה צ'רנר -עיוור היושב כל הזמן כי אינו יכול לקום,קלוב-המשרת-ניר רון הנע ללא הפסק כי אינו יכול לשבת,נאג-יהויכין פרידלנדר אביו של האם ונל-אמו-עירית פשטן הנגמרים לאט לאט בפחי האשפה.
אנו עדים במחזה לעולמם הדל והמצומצם של הדמויות במחזה ועל יחסיהם הסרקאסטיים ביניהם מלאי השנינות וההומור.
תירגמה את המחזה בצורה נהדרת וציורית יעל רנן.
הבימוי של נולה צ'לטון חי,נושם,ערני כל הזמן,מחזיק אותך דרוך למרות הטקסט  הנשמע לצופה שאינו מכיר את מחזותיו של בקט ,לא ברור,לא מובן,לא מתקשר.
התפאורה שעיצבה מרים גורצקי נבנתה כך שהיא בעצם משתלבת היטב עם קירות החאן הטבעיים וכאילו היא המשך להן.יש בפינה השמאלית שני פחי זבל ובמרכז כיסא בעל הבית.
התלבושות שעיצבה נועה רום מתאימות היטב לאופי המחזה והמשחק הגרוטסקי במקצת ברגעים מסוימים.
התאורה -רוני כהן האירה היטב את הבמה והפינות בה ויצרה פינת חמד כזו עם נקודת אור יחידה החודרת אל המרתף מבחוץ.
אריה צ'רנר הנו האם-הוא המרכז, הוא נמצא יושב כל הזמן במרכז הבמה ונותן את הוראותיו לכולם.הוא עקשן,שליט אך גם חם. הוא כובש את הקהל מבלי לנוע וכמעט מבלי לשנות תנוחת הישיבה שלו.
ניר רון-קלוב-הנע כל הזמן הנו שובב,חביב, קל תנועה .תענוג לראותו מתנועע בזריזות ובחן .הוא עומד על שלו אך גם נכנע כי אין לו ברירה אחרת.
שני ההורים-יהויכין פרידלנדר ועירית פשטן הם דמויות שנזרקו,הם בסוף חייהם.אין להם מוצא אחר אלא להיות תלויים בבנם ומחכים להתפוררותם הסופית.הם יודעים את סופם ומחכים לו.
יש המפרשים את השמות שבקט נתן לכל אחד מהדמויות.יתכן והפרוש נכון אך לדעתי אין כל חשיבות לכך אלא סימליות בלבד.
לראות או לא לראות:הצגה שחובה לראות גם הפעם.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 27/7/2010 09:03
ם לא מתפרסמות באתר זה תמונות אפשר לראותן באתר שלי
לידיעתכם ב1.6.10 פתחתי אתר בכתובת
elybikoret.022.co.il
בו ירוכזו כל הביקורות שאכתוב מתאריך זה ויתפרסמו באתרים
השונים באינטרנט וגם ביקורות חדשות שוטפות
לפי סוג הביקורת.בנוסף הוספתי,לבקשות שונות, מדורים
שונים כגון בדיחות,מוצרי צריכה חדשים,מבצעים והנחות,כרטיסי הזמנה
טיפים מועילים,המלצות שונות וכו'.בקרו באתר וכיתבו את הערותיכם
והמלצות לשיפור ואיזה עוד מדורים ברצונכם לראות באתר.
אלי
קישור ישיר
http://elybikoret.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp

אודות elybikoret

כותב רשמים על הצגות,מוסיקה,קונצרטים,אופרה,מחול ואירועים תרבותיים שונים אחרים בהם מביע את התרשמותי ודעתי
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s